צוואה לטובת עמותה ומוסדות תורה וחסד: המדריך המשפטי 2026

האם אפשר להוריש חלק מהעיזבון לעמותה או למוסד תורה?

חוק הירושה, התשכ”ה-1965, אינו מגביל את המצווה למשפחה בלבד. החוק מבחין בין שלושה סוגים של זכייה: כל העיזבון, חלק יחסי מכל העיזבון (למשל עשרה אחוזים), ונכס מסוים או טובת הנאה מהעיזבון, שהחוק מכנה “מנה”. כל אחד מהם יכול לעבור לעמותה, לישיבה שמאוגדת כעמותה או לכל גוף אחר שיש לו אישיות משפטית.

התנאי המרכזי הוא שהגוף יהיה כשר לרשת. סעיף 4 לחוק עוסק בדיוק בזה:

“תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת.”

חוק הירושה, התשכ”ה-1965, סעיף 4 (הנוסח המלא של החוק באתר נבו)

המשמעות המעשית ברורה. עמותה שקיימת ורשומה ביום הפטירה יורשת בלי קושי. גוף שעדיין לא הוקם, או שנמצא בהליכי רישום, מקבל חלון של שנה ממתן צו הקיום, ובית המשפט רשאי להאריך אותו בשנה נוספת. אם גם אז הגוף אינו כשר, ההוראה לטובתו עלולה ליפול, ולכן ניסוח נכון כולל תמיד גם זוכה חלופי.

עיקרון נוסף שכדאי להכיר הוא חופש הצוואה. לפי סעיף 27, התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה אינה תופסת, והוראה שמגבילה את זכות המצווה לשנות את צוואתו בטלה. כלומר, גם מי שאמר למוסד שהוא “ישאיר לו משהו” רשאי לשנות את דעתו עד יומו האחרון, והמוסד אינו יכול לדרוש דבר על סמך הבטחה. מה שקובע הוא הצוואה האחרונה, ורק היא.

וכדאי לדעת גם שבישראל אין כיום מס ירושה. ההחלטה כמה להשאיר למוסד נשענת על שיקולים משפחתיים וערכיים, ולא על חישובי מס. מי שמוריש לתאגיד רשום פשוט מכניס אותו לרשימת הזוכים בצוואה, בדיוק כמו כל זוכה אחר.

ארבע דרכים משפטיות להשאיר חלק למוסדות תורה וחסד

יש יותר מדרך אחת להכניס מוסד לצוואה, וכל דרך מתאימה למצב אחר: גודל הסכום, הרצון שהכסף ישמש מטרה לאורך שנים, והמידה שבה רוצים לשתף את היורשים בנתינה. אלה ארבע הדרכים שהחוק מאפשר.

1. הורשה ישירה לעמותה רשומה

הדרך הפשוטה ביותר. המצווה כותב שאחוז מסוים מהעיזבון, סכום קבוע או נכס מוגדר יעבור לעמותה, בשמה המלא ובמספר הרישום שלה. אחרי מתן צו קיום הצוואה, מנהל העיזבון או היורשים מעבירים לעמותה את חלקה. היתרון הוא פשטות: אין צורך במבנה נוסף, והכסף מגיע לגוף שכבר מנהל את הפעילות. החיסרון הוא שהמצווה קובע רק למי הכסף עובר, ולא איך הוא יישמר לאורך זמן.

2. הקדש ציבורי שנוצר בצוואה

מי שרוצה שהכסף יישמר כקרן ושהפירות שלה ישמשו מטרה קבועה, למשל מלגות לימוד או סיוע למשפחות, יכול ליצור בצוואה הקדש. סעיף 17 לחוק הנאמנות, התשל”ט-1979, מכיר בצוואה כאחד המסמכים שבהם אפשר ליצור הקדש, למעט צוואה בעל פה. ההקדש מתחיל לפעול רק כשהשליטה בנכסים עוברת לנאמן, ונאמן של הקדש ציבורי חייב לרשום אותו אצל רשם ההקדשות. נרחיב על כך בפרק הבא.

3. חיוב על יורש לפי סעיף 45

לפעמים המצווה מעדיף שהעיזבון כולו יעבור לילדים, ושהם יהיו אלה שמעבירים חלק למוסד. סעיף 45 לחוק הירושה מאפשר להורות בצוואה דבר שהיורש יהיה חייב לעשותו “במה שקיבל מן העזבון”. כך אפשר לכתוב, למשל, שכל אחד מהילדים יעביר מחלקו סכום מסוים לקרן חסד. החוק קובע שמילוי החיוב יכול לדרוש כל מי שמעוניין בו, ואם יש בדבר עניין לציבור, גם היועץ המשפטי לממשלה. הדרך הזו משתפת את המשפחה, אבל נשענת על כך שמישהו יעקוב אחרי הקיום בפועל.

4. רשימת מוסדות ובחירה על ידי מי שהמצווה קבע

מצווה שאינו רוצה להתחייב כבר היום לגוף אחד יכול להיעזר בסעיף 29. החוק אוסר למסור לאחר את ההחלטה מי יזכה מהעיזבון, אבל מתיר לציין בצוואה רשימה שמתוכה ייבחר הזוכה, ולקבוע מי יבחר. אם המצווה לא קבע מי בוחר, או שהבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר, בית המשפט יבחר או יקבע מי יבחר. רשימה סגורה וברורה, למשל שלושה מוסדות בשמם המלא, עדיפה על ניסוח פתוח כמו “מוסד צדקה שבני יבחרו”, שעלול להיחשב מסירה של ההחלטה עצמה.

הקדש ציבורי בצוואה: מה זה הקדש ואיך הוא עובד

חוק הנאמנות קובע כמה כללים שמי שיוצר הקדש בצוואה צריך להכיר:

• כתב הקדש. לפי סעיף 17, הצוואה עצמה יכולה לשמש כתב הקדש, ובלבד שהמצווה מביע בה את כוונתו ליצור הקדש וקובע את מטרותיו, נכסיו ותנאיו. צוואה בעל פה אינה יכולה ליצור הקדש.
• תחילת ההקדש. ההקדש מתחיל רק עם העברת השליטה בנכסים לידי הנאמן. עד אז הנכסים הם חלק מהעיזבון.
• מינוי נאמן. סעיף 21 קובע שהנאמן יתמנה בכתב ההקדש או על פיו, ושאיש אינו מתמנה לנאמן בלי הסכמתו. נהנה של ההקדש אינו כשר להיות הנאמן שלו, אלא אם כתב ההקדש מתיר זאת.
• רישום. לפי סעיף 26, נאמן של הקדש ציבורי חייב להודיע לרשם על קיום ההקדש בתוך שלושה חודשים מהיום שהיה לנאמן, ולצרף העתק מכתב ההקדש. הרשם מנהל פנקס הקדשות ציבוריים שפתוח לעיון הציבור, ומפרסם ברשומות הודעה על הרישום.
• דיווח. סעיף 29 מחייב את הנאמן להגיש לרשם דין וחשבון על ענייני ההקדש, ולמסור לו מידע ומסמכים לפי דרישתו.

הקדש ציבורי או הקדש פרטי בצוואה?

הקדש פרטי נועד לטובת אנשים מסוימים, למשל בני המשפחה, ואינו כפוף לחובת הרישום של הקדש ציבורי. הקדש ציבורי נועד למטרה ציבורית, ולכן הוא נרשם ומפוקח. יש מי שמשלבים בין השניים: חלק מהעיזבון עובר לילדים בהורשה רגילה, וחלק אחר נכנס להקדש ציבורי שהפירות שלו משמשים מוסדות תורה וחסד לאורך שנים. מידע נוסף על ההליך ועל זכויות הנוגעים בדבר מופיע בערך הקדש ציבורי באתר כל זכות.

מתי הקדש עדיף על הורשה ישירה?

הקדש מתאים בעיקר כשהסכום משמעותי, כשרוצים שהקרן תישמר ורק הפירות יחולקו, או כשרוצים לקבוע מטרה מפורטת שתחייב גם בעוד עשרים שנה. מנגד, הקדש דורש נאמן שמוכן לשאת באחריות, רישום ודיווח שוטף לאורך שנים. כשהסכום צנוע והמוסד ידוע ויציב, הורשה ישירה לעמותה פשוטה יותר לניהול, גם עבור המשפחה וגם עבור המוסד.

איך מנסחים את סעיף ההורשה למוסד, שלב אחר שלב

רוב הבעיות בהורשה למוסדות אינן נובעות מהחוק אלא מהניסוח. סעיף שנכתב בחופזה, בלי שם מדויק ובלי מנגנון גיבוי, עלול להגיע לבית המשפט לפרשנות, ובמקרה הגרוע להתבטל. זו רשימת הבדיקה שכדאי לעבור לפני החתימה:

1. שם משפטי ומספר רישום. לא “הישיבה של הרב” ולא שם מסחרי, אלא השם הרשום ומספר העמותה או ההקדש, כפי שהם מופיעים אצל הרשם. מוסד שפועל בשם אחד ומאוגד בשם אחר הוא מקור קלאסי לספק.
2. מה בדיוק עובר. בוחרים בין אחוז מהעיזבון, סכום קבוע או נכס מסוים. אחוז מתעדכן עם שווי העיזבון; סכום קבוע עלול לבלוע חלק גדול מעיזבון שהצטמק; ונכס מסוים עלול כבר לא להיות קיים ביום הפטירה.
3. מטרה מוגדרת, בלי להגביל יותר מדי. אפשר לכתוב למה הכסף מיועד, למשל “לצורכי הסיוע לבחורי ישיבה”. מטרה צרה מדי עלולה להפוך לבלתי ניתנת לביצוע אם המוסד משנה את פעילותו.
4. זוכה חלופי. מה יקרה אם המוסד התפרק, התמזג או אינו כשר לרשת? סעיף קצר שקובע לאן יעבור החלק במקרה כזה חוסך הליך שלם בבית המשפט.
5. מנהל עיזבון. מינוי מנהל עיזבון שמכיר את רצון המצווה מבטיח שמישהו יפעל להעברת החלק למוסד, ולא ישאיר את העניין ליוזמת המוסד עצמו.
6. מי עורך ומי מעיד. לפי סעיף 35, הוראה שמזכה את מי שערך את הצוואה, את מי שהיה עד לעשייתה או את מי שלקח חלק אחר בעריכתה, וגם את בן זוגו, בטלה. כדי להרחיק כל ספק, עדיף שנציג המוסד או מי שקשור אליו לא ישמשו עדים ולא יהיו מעורבים בניסוח.
7. חוקיות וביצוע. סעיף 34 מבטל הוראה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי. סעיף 38 מוסיף שביטול חלק מהצוואה אינו מבטל את שאר חלקיה, אלא אם הם קשורים אליו קשר בל ינתק או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.

טיפ מעשי: לפני שמכניסים מוסד לצוואה, כדאי לבקש ממנו את פרטי הרישום שלו בכתב ולוודא אותם מול רשם העמותות או במאגר גיידסטאר (guidestar.org.il), שבו מופיעים פרטי העמותות הרשומות בישראל. בדיקה של כמה דקות היום חוסכת ליורשים חודשים של בירורים בעתיד.

באיזו צורה לערוך את הצוואה, ואיפה להפקיד אותה

סעיף 18 לחוק הירושה מונה ארבע צורות של צוואה: בכתב יד, בעדים, בפני רשות ובעל פה. כל אחת מהן תקפה כשהיא נעשית כדין, אבל כשמורישים למוסד, ובוודאי כשיוצרים הקדש, הבחירה משנה.

הפקדה. לפי סעיף 21, מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקיד אותה אצל רשם לענייני ירושה, וההפקדה נעשית על ידי המצווה עצמו. צוואה שהופקדה ונשמרה עד הפטירה היא ראיה לכאורה לכך שהמצווה עשה אותה, ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה. ההפקדה אינה כובלת את המצווה: הוא רשאי לקבל את הצוואה בחזרה בכל עת.

פרט שמעניין קהל שומר מצוות: סעיף 22 מאפשר לערוך צוואה בפני רשות גם בפני חבר של בית דין דתי. זו אפשרות משפטית לגבי צורת העשייה בלבד. מי שרוצה שתוכן הצוואה יתאים גם לדין תורה, מברר זאת עם רב או דיין, בנפרד מהמסגרת המשפטית שהמדריך הזה עוסק בה.

למי שמתלבט לגבי העלויות, ריכזנו מידע במדריך על מחיר עריכת צוואה.

היורשים והמשפחה: איך משאירים למוסד בלי לפגוע בשלום הבית

הורשה למוסד נוגעת גם במי שלא מקבל אותה. ילד שמגלה אחרי הפטירה שחלק מהעיזבון יצא למוסד עלול להרגיש נפגע, ולפעמים לנסות לבטל את ההוראה. החוק מגן על רצון המצווה, אבל גם נותן כלים למי שטוען שהרצון לא היה חופשי או שהצוואה פגומה.

• השפעה בלתי הוגנת. סעיף 30 מבטל הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית. כשמוסד מעורב בעריכת הצוואה, או כשהמצווה היה תלוי באנשי המוסד, הטענה הזו עולה לא פעם. ככל שהמוסד רחוק יותר מהעריכה, כך קשה יותר לטעון אותה.
• התנגדות לצו קיום. לפי סעיף 67, כשמוגשת בקשה לצו קיום, הרשם מפרסם הודעה ברבים וקובע זמן של שבועיים לפחות להגשת התנגדויות. כל מעוניין רשאי להתנגד כל עוד לא ניתן הצו. על ההליך הזה הרחבנו במדריך על התנגדות לצוואה.
• טעות בצוואה. סעיף 30(ב) מאפשר לבית המשפט לתקן הוראה שנעשתה מחמת טעות, אם אפשר לקבוע בבירור מה המצווה היה מורה בלעדיה. ניסוח ברור מצמצם את הצורך בתיקון כזה.
• מזונות מן העיזבון. סעיף 56 קובע שבן זוג, ילדים או הורים של המוריש שזקוקים למזונות זכאים למזונות מן העיזבון, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה. כשיש במשפחה תלויים כאלה, הורשה גדולה למוסד צריכה להשאיר מקום גם לחובה הזו.

מה עוזר בפועל? שיחה מוקדמת עם הילדים, שבה המצווה מסביר בעצמו למה חשוב לו להשאיר חלק למוסד; הגדרה ברורה של החלק, כך שאיש לא יצטרך לנחש; והפרדה מלאה בין המוסד לבין הליך העריכה. משפחות שבהן כבר קיימת מתיחות סביב העיזבון יכולות להיעזר גם במדריכים שלנו על סכסוכי ירושה ועל חלוקת ירושה בין אחים.

איך בוחרים מוסד תורה או חסד שהצוואה תכלול

ההחלטה למי להשאיר היא אישית לגמרי. מבחינה משפטית ומעשית, כמה בדיקות פשוטות מבטיחות שהכסף יגיע לגוף שקיים, רשום ופועל:

1. רישום תקף. עמותה רשומה אצל רשם העמותות, או הקדש רשום אצל רשם ההקדשות, עם מספר שאפשר לבדוק.
2. פעילות שאפשר לראות. אתר, מטרות מוגדרות ותחומי סיוע ברורים. גוף שמסביר מה הוא עושה קל יותר להגדיר בצוואה בלי מקום לספק.
3. התאמה למטרה שלכם. מי שרוצה לתמוך בלימוד תורה יבחר גוף שזה עיסוקו. מי שרוצה לעזור במצוקה יומיומית יחפש גוף שעוסק בכך בפועל.
4. שקט ודיסקרטיות. יש מוסדות חסד שמקפידים שהסיוע יינתן בלי לחשוף את מקבליו. למצווים רבים זה ערך חשוב לא פחות מהסיוע עצמו.
5. יציבות. גוף שפועל שנים, עם הנהלה ידועה, מקטין את הסיכוי שבעוד עשור לא יהיה למי להעביר את החלק. גם כאן, זוכה חלופי בצוואה הוא רשת הביטחון.

דוגמה לגוף שפועל בתחום הזה היא טוב תורה, קרן חסד שמפנה כל תרומה למקום שבו היא נדרשת ביותר, מחיזוק בית המדרש ותמיכה בלימוד ועד עזרה לבחורים והזנה בכבוד לבחורים ממשפחות חסרות יכולת. מי ששוקל לכלול גוף כזה בצוואה, יעתיק מהאתר שלו את מספר העמותה שמופיע שם, יאמת אותו מול הרשם, ויכניס לסעיף את השם המשפטי המדויק כפי שהוא רשום.

שש טעויות שמסבכות הורשה למוסד

• שם כללי או מקוצר. “לישיבה בירושלים” או “לקופת הצדקה של בית הכנסת”, בלי שם ומספר רישום, מזמינים מחלוקת.
• אין זוכה חלופי. מוסד שהתפרק או שינה צורה משאיר את החלק בלי בעלים ברור, והמשפחה נגררת להליך.
• מעורבות המוסד בעריכה. נציג שמסייע בניסוח או משמש עד פותח פתח לטענות לפי סעיפים 30 ו-35.
• הבטחה במקום צוואה. לפי סעיף 27 התחייבות לעשות צוואה אינה תופסת, ולפי סעיף 39 אי אפשר לתבוע זכויות על פי צוואה בלי צו קיום.
• הקדש בלי נאמן שהסכים. סעיף 21 לחוק הנאמנות קובע שאיש אינו מתמנה לנאמן בלי הסכמתו. כדאי לברר מראש מי מוכן לשאת בתפקיד.
• צוואה שלא נמצאת. צוואה שנשמרה במגירה ולא הופקדה, או שאיש מהמשפחה אינו יודע עליה, עלולה פשוט לא להגיע לבית המשפט.

מה קורה אחרי הפטירה: הדרך מהצוואה אל המוסד

1. בקשה לצו קיום צוואה. סעיף 39 קובע שאין לתבוע זכויות על פי צוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה.
2. פרסום והתנגדויות. הרשם מפרסם הודעה ברבים וקובע תקופה של שבועיים לפחות להגשת התנגדויות (סעיף 67).
3. צוואה שהופקדה ולא הוגשה. לפי סעיף 76, אם צוואה הופקדה ולא הוגשה בקשה לקיומה תוך שלושה חודשים מהפטירה, הרשם מודיע על כך לזכאים לפי הצוואה ומפרסם הודעה ברבים.
4. מתן הצו והעברת החלק. אחרי מתן הצו, מנהל העיזבון או היורשים מעבירים למוסד את מה שהוקצה לו. אם נוצר הקדש, השליטה בנכסים עוברת לנאמן, ומאותו רגע ההקדש מתחיל לפעול.
5. רישום ההקדש. נאמן של הקדש ציבורי מודיע לרשם ההקדשות בתוך שלושה חודשים מהיום שהיה לנאמן (סעיף 26 לחוק הנאמנות).

שאלות נפוצות על צוואה לטובת עמותה